מצפור

הרי נפתלי

נדמה כי אדריכלות האנדרטאות הפכה כבר לחלק מהנוף הישראלי העין כבר התרגלה לעמודי אבן גדולים ולוחות פלדה חלודים בהם חקוקים שמות גבורינו.

בהתבוננות תחת עיניים אדריכליות נדמה כי מבחינה עיצובית מדובר במרחבים אשר אוטמים לסביבתם ואינם מזמינים את המבקרים לאינטראקציה עימם.

מנקודת מוצא זה ועם תחושת שליחות עמוקה יצאנו לתכנון הפרויקט מתוך ידיעה שאנו מבקשים להתמודד ישירות עם מה שנדמה כמעיין קונצנזוס בחברה הישראלית.

על כן על התכנון המוצע לתת הגדרה מחודשת למפעל ההנצחה באתר על מדרון בהרי נפתלי, צומח מן המקום עצמו ברוח ובחומר, וצופה הישר למקום אליו ברי הצהיר לא פעם כי היה לתקופה הטובה בחייו, ולכן בוחר להיות דווקא שיר הלל לחיו, אהבת המולדת וקידוש ערך חיי הזוגיות בחייו.

ועם זאת סיפורו של ברי והשכול הטמון בו מוצג במצפור באופן תחושתי ומרומז בלבד.

ההליכה על עבר רחבת התצפית עוברת דרך מעבר צר לצד שני קירות תמך בעלי פרופורציות דחוקות כדימוי של מעבר בנקיק צר הנותנות באופן מכוון תחושת אי נעימות קלה.

על עבר התקומה, רחבת התצפית המזמינה לשבת תחת צל חופת העצים ולהנות מנקודת תצפית וסקירה רחבה של עולם החי והצומח באזור, בשילוב תכנים חינוכיים לאהבת הארץ ומורשת ישראל.

יהי זכרו ברוך